שמירת הריון bed rest היא פרקטיקה מקובלת בקרב רופאים אשר מטרתה להפחית חלק מגורמי הסיכון של הריונות בסיכון גבוה high risk pregnancies.
בין המצבים המובילים להריונות אלה נמנים: ריבוי עוברים, סוכרת, גיל היולדת, מחלות לב, מחלות כליה, מחלות אוטואימוניות ועוד. משמעותו של סטאטוס שמירת הריון היא למעשה הנחיה לאישה לנוח במשך תקופת ההריון, עד ללידה.
החקיקה הישראלית מכירה בתרומתן של נשים למשק העבודה ובכך שבמהלך ההריון ייתכנו מצבים העלולים לסכן את שלומם של האישה או העובר, ולכן היא מאפשרת למי שמוכיחה את זכאותה לקבל קצבה לשמירת הריון מטעם ביטוח לאומי. מטרתה של קצבה זו היא לפצות את האישה על אובדן ההכנסה בתקופה שבה אינה יכולה לעבוד, והיא מהווה חלק ממארג זכויות עובדים במדינת ישראל.
לחצי כאן לקריאה בנושא: זכויות נשים בהריון
לייעוץ בתחום זכויות עובדים, חייגו חינם: 1-800-800-891
קצבה לשמירת הריון
לצורך קבלת קצבת ביטוח לאומי, לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 נדרשת עמידה בתנאים המצטברים הבאים: מדובר בתושבת ישראל, עובדת עצמאית או שכירה אשר שולמו עבורה דמי ביטוח לאומי לשישה חודשים לפחות החל מ 14 החודשים לפני היום שהפסיקה את עבודתה בשל שמירת ההיריון, התובעת מחזיקה בטופס אישור רפואי מגניקולוג על שמירת ההיריון ואינה מקבלת תשלום מגורם אחר.
חשוב לדעת, כי בעקבות תיקון לביטוח אימהות משנת 2007 האישה אינה חייבת לנצל את ימי המחלה שלה. במידה ולמרות זכאותה לקבל גמלה מעדיפה האישה לנצל את ימי המחלה, היא אינה זכאית לקבלת גמלה בגין הימים ששילם המעסיק, למניעת כפל תשלום.
אופן הגשת התביעה לקבלת גמלת שמירת הריון
לצורך קבלת הגמלה יש לפנות עם האישור הרפואי וטופס בקשה לקבלת גמלת שמירת היריון אל סניף הביטוח לאומי, 30 יום לאחר שהתחילה שמירת ההיריון אך לא לאחר 12 חודשים מראשיתה, כדי שלא יימצא כי הבקשה הוגשה באיחור.
שיעור הגמלה ליום יהיה הסכום הנמוך מבין שני אלה: משכורת האישה ברבע השנה לפני השמירה חלקי 90 או 259.29 ש"ח ליום.
מהסכומים האמורים מנוכים דמי ביטוח בריאות, מס הכנסה וביטוח לאומי ומתווספת אליהם תוספת יוקר.
מי שקיבלה אישור ל 30 יום, תקופת השמירה הסתיימה ובמהלך ההיריון עלה שוב הצורך בשמירה, זכאית לקבלת קצבה בגין התקופה הנוספת במידה וזו היתה בת 14 ימים לפחות.
פסיקה בנושא זכויות עובדת בשמירת הריון
במרכזו של הערעור שהוגש בהליך עבל 000746/08 המוסד לביטוח לאומי נ' סאיג עמדה השאלה האם הביטוח הלאומי נדרש לשלם גמלה לשמירת הריון בגין היעדרות חלקית מהעבודה עקב מצב רפואי שנובע מהריון ומסכן את העובר או האישה.
פסיקת בית הדין לעבודה במקרה זה מסתמכת על הלכה קודמת, לפיה אין לשלם קצבה לשמירת הריון עבור שמירה חלקית. לדידו של כבוד השופט פליטמן, תכלית חוק הביטוח הלאומי היא כי הגמלה מיועדת לעובדת שנדרשה להפסיק באופן מוחלט את עבודתה, ולכן פרשנות לפיה הפחתת היקף המשרה משמעה שמירת הריון מהווה סטיה מתכלית החוק.
חשיבות קבלת סיוע משפטי
הריונות בסיכון גבוה מהוווים אתגר פיזי ומנטאלי עבור האישה ההרה. פניה אל עורך דין לדיני עבודה עשויה לסייע לעובדת לוודא כי היא מקבלת את ההכנסה הנדרשת לה בתקופה זו, ומקפידה לשמור על בריאותה ובריאות העובר.
לייעוץ בתחום זכויות עובדים, חייגו חינם: 1-800-800-891
|