החלת חזקת השיתוף בחובות בביצוע מעשה פשיטת רגל

מעמד חזקת השיתוף נידון רבות בדין הישראלי. נסיבות מסוימות מובילות להחלתה לגבי חובות, למשל בשעה, שנגד אחד מבני הזוג מתנהל הליך פשיטת רגל או הוצאה לפועל.

משרד עורכי דין דורה כהן ויצמן, המתמחה בדיני הוצאה לפועל ופשיטת רגל, הוביל ניהול הליך ת"א 2584/07 בנק הפועלים בע"מ נ' עפרוני, בו ניתן לאחרונה פסק דין חדש על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופך אור על סוגיה זו.

לקבלת יעוץ משפטי מיידי בנושא חובות כספיים חייגו 1-800-800-891

הרקע העובדתי

בנסיבות המקרה דובר בבני זוג נשואים, שרכשו בית צמוד קרקע בגבעת שמואל. בשנת 1998 ביצעו  העברת בעלות מלאה של האישה על הבית, ללא תמורה, וזאת לבקשת אמה להבטיח את זכויות ביתה במידה ובני הזוג ייפרדו.

הבנק טען כי הבעל ביצע מעשה פשיטת רגל וביקש מבית המשפט להצהיר, כי הבית הינו בבעלות משותפת והבעל מחזיק במחצית הזכויות בו. לחלופין התבקשה הצהרה, כי האישה חבה במחצית מחובות בן זוגה ולפיכך זכאי הבנק להיפרע מהבית את חובות הבעל.

החלת חזקת השיתוף לגבי הבית

הבנק טען, כי הבית הינו רכוש משותף של בני הזוג וכי חזקת השיתוף אינה ניתנת לסתירה, גם במידה והנכס רשום בטאבו על שם אחד מבני הזוג.

עוד טען הבנק, כי העברת הבעלות לא נעשתה מתוך כוונה ליצור הפרדה רכושית; לא התקיימו הסכמה וגמירות דעת בעניין וכי אורח חיי בני הזוג מעיד, שגם לאחר העברת הבעלות הוסיפו לנהוג בבית כרכוש משותף. לחלופין נטען, כי ביצוע מעשה פשיטת רגל מהווה אירוע קריטי, המביא לשיתוף בחובות.

בני הזוג טענו, כי מקור המימון העיקרי של הבית היה משפחת האישה וכי קיימת ביניהם הפרדה רכושית. למשנתם, חזקת השיתוף ניתנת לסתירה והעברת הזכויות על שם האישה נעשתה באופן רצוני ומכוון.

עוד טענו, כי ההעברה לא היתה פיקטיבית ולצורך התחמקות מהנושים, באשר במועד ביצועה לא היו לבעל חובות. בנוסף, האירוע הקריטי לא אירע במערכת היחסים ביניהם ולפיכך אינו מטיל חבות משותפת.

פסיקת בית המשפט 

ההליך בו יצג משרד עורכי הדין דורה כהן ויצמן, קבע הלכה חדשנית בתחום. השופטת רות רונן התרשמה מעדויות בני הזוג, כי הם מנהלים חיי שיתוף כלכלי.

לעניין חזקת השיתוף  ציין בית המשפט, כי הוא מכיר בהחלתה בין בני זוג נשואים אף במידה והרכוש רשום על שם אחד מהם, אולם היא ניתנת לסתירה וכך גם חזקת השיתוף בחובות.

בית המשפט הפנה להליך רע"א 8791/00 שלם נ' טוינקו ופסק, כי הצדדים רשאים להתנות על חזקת השיתוף ולקבל החלטה על משטר רכושי אחר, לרבות בעלות נפרדת של כל אחד בנכסיו.

נפסק, כי חופש החוזים והאוטונומיה של בני הזוג לקבוע הסדר פרטני מספקים כשלעצמם ומקום שקיימת כוונה ברורה, אין החלטתם טעונה הנמקה או הסבר. בית המשפט שוכנע, כי הבעלות על הבית הועברה לאישה באופן מלא, מתוך כוונה משותפת ומהווה הסכמה לגיטימית, שיש לכבדה.

לעניין מועד העברת הבעלות נפסק, כי אינו מעיד על רצון להתחמק מהנושים, שכן החוב לא היה קיים בשעה זו אלא נוצר מאוחר יותר.

באשר לטענת הבנק, כי התנהגות הצדדים לאחר העברת הבעלות מלמדת, שהבית חזר להיות רכוש משותף נפסק, כי למרות שבני הזוג ביצעו שיפוץ ונטלו הלוואות נוספות אין בכך לשנות את המסקנה בדבר כוונתם, כל עוד לא הוכח אחרת.

בהיבט המועד הקריטי להחלת הלכת השיתוף בחובות סבר בית המשפט, כי נוכח המשך החיים התקינים בין בני הזוג והעובדה, שלא חל משבר ביחסיהם גם לאחר שהבעל הפך לשכיר ונפתחו נגדו הליכי הוצאה לפועל -  לא התרחש אותו אירוע קריטי, המביא להחלת חובות במשותף.

לפיכך, התביעה נדחתה.

בפסק הדין החדש, שהוביל משרד עורכי דין דורה כהן ויצמן, נפסק כי התובע ישא בהוצאות הנתבעים בסכום כולל של 30,000 ש"ח + מע"מ.

לקריאה נוספת ליחצו: פשיטת רגל של בני זוג

לקבלת יעוץ משפטי מיידי בנושא חובות כספיים חייגו 1-800-800-891