לשכת עורכי דין - סדר דין עורכי דין ברשת

עד שנת 1961 פעלה במדינת ישראל הסתדרות עורכי דין וולנטרית אולם בשנת 1961 הוחלט לאחר 12 שנות דיונים לשנות את המצב שהיה קיים.

בשל החשיבות של מקצוע עריכת הדין במדינה דמוקרטית הבין שר המשפטים דאז פנחס רוזן כי יש צורך לנתק בין המקצוע לבין הרשויות השלטוניות במדינה וזאת באמצעות תאגיד נפרד לעורכי הדין.

תחומי הפעילות של לשכת עורכי הדין

לשכת עורכי הדין הוקמה ופועלת על סמך חוק לשכת עורכי הדין התשכ"א-1961 (להלן: החוק).

החוק קובע בסעיף 2 כי תפקידי הלשכה יהיו:

• תרשום מתמחים, תפקח על התמחותם ותבחנם

• תסמיך עורכי דין על ידי קבלתם כחברי הלשכה

• תקיים שיפוט משמעתי לחברי הלשכה ולמתמחים, הכל בהתאם לחוק זה

• תיתן סעד משפטי למיעוטי אמצעים שאינם זכאים לכך מהמדינה לפי חוק

חוק הלשכה קובע גם כי הלשכה תהיה אחראית לשמירה על הטוהר ורמת מקצוע עריכת הדין בישראל.

המבנה ובעלי התפקידים בלשכת עורכי הדין

הלשכה בנויה מגופים בעלי תפקידים שונים ויש לה רשות מחוקקת, רשות מבצעת ורשות שופטת. הגוף המחוקק של לשכת עורכי הדין הוא המועצה הארצית שבוחרת את חברי הועדים השונים ומאשרת את תקציב הלשכה.

הגוף המבצע של הלשכה הוא הועד המרכזי שבראשותו עומד יושב ראש הלשכה. בידי הועד המרכזי מרוכזות הסמכויות שלא רוכזו בידי גופים אחרים. יושב ראש הלשכה היום הוא עורך דין יורי גיא רון.

מלבד הועד המחוזי ישנם חמישה ועדים נוספים המחולקים למחוזות בהתאם לאזורי השיפוט במדינת ישראל: ירושלים, חיפה, צפון, דרום ומחוז תל אביב והמרכז. מחוז תל אביב והמרכז הוא המחוז החזק והגדול ביותר בלשכה.

בתי הדין המשמעתיים הם הרשות השופטת של לשכת עורכי הדין. בתי הדין דנים בעבירות המשמעת שבוצעו לפי החשד על ידי מתמחים וחברי הלשכה.

מי יכול להיות חבר לשכת עורכי הדין בישראל?

חברים בלשכת עורכי הדין הם רק מי שהוסמכו למקצוע עריכת הדין בישראל. סעיף 24 לחוק הלשכה קובע את התנאים לפיהם האדם כשיר להיות עורך דין:

• הוא בעל השכלה משפטית גבוהה

• עבר תקופת התמחות

• עמד בבחינות הלשכה

בעניין זה חובה לציין גם שלא ניתן להיות עורך דין בישראל מבלי להיות חבר בלשכת עורכי הדין. על מנת להיות חבר בלשכה יש צורך בתשלום מדי שנה של דמי חברות. דמי החברות משתנים בהתאם לוותק המקצועי של עורך הדין.

הקשר בין לשכת עורכי הדין לציבור האזרחים בישראל

לשכת עורכי הדין מנהלת קשר עם הציבור על מנת לשמור על הטוהר ורמת המקצוע. במסגרת זו, אדם שרואה את עצמו נפגע מהתנהגות של מתמחה או עורך דין יכול להפנות תלונה ללשכה וזו תבחן האם אותו גורם ביצע עבירה משמעתית בהתאם לחוקי הלשכה.

במידה ויימצא שהתלונה מוצדקת יועמד עורך הדין או המתמחה לדין משמעתי. בית הדין המשמעתי יכול לנקוט באמצעים שונים נגד הנאשם עד להרחקתו מהמקצוע באופן תמידי.

קיראו מידע נוסף:

• כללי הפרסום המותר לעורכי דין

• חיסיון עורך דין לקוח