|
בפירוק קשר נישואין בין בני זוג יהודים מוכרת תופעה של סרבנות גט. במצב זה, לא ניתן לאישה גיטה מסיבות שונות באופן, המונע ממנה להינשא בשנית ולפתוח פרק ב' בחייה.
הטעמים לאי מתן גט
לתופעה של סרבנות גט קיימת קשת רחבה של סיבות:
- סירוב הבעל למתן הגט מטעמים עקרוניים, תחושת נקמה, רצון לעכב את אשתו, סחטנות כלכלית ועוד
- הבעל אינו כשיר למתן הגט מסיבה פיזיולוגית או מנטאלית ולפיכך אין ביכולתו להביע הסכמה לגט ולנותנו
- האישה מנהלת הליכים משפטיים נגד הבעל במשך למעלה משנה
- הבעל מציב שורה של תנאים למתן הגט בנושאים, הכרוכים בגירושין וחורגים מגבולות המותר בחוק
- הבעל נפטר ומנהג החליצה, המקובל ביהדות, מושהה או אינו מתאפשר מטעמים שונים.
למסורבת גט תיחשב אישה, המחזיקה בפסק דין מטעם בית הדין הרבני ובו החלטה מפורשת לפיה, על הבעל לתת לה גט.
קיראו בהרחבה על: עילות למתן גט
זקוקים לעורך דין בענייני משפחה? חייגו חינם: 1-800-800-891
מסורבת גט - מה זה אומר הלכה למעשה
אישה, שבעלה מסרב לתת לה גט, מנועה מלהינשא שוב. מצב זה עשוי להימשך שנים רבות ומי שמתעקשת לקבל את גיטה עלולה לשלם מחיר של אי הנאה מתשלום דמי מזונות, ויתור על משמורת ילדים על רכוש ועוד.
פתרונות לתופעה של סרבנות גט
בידי בית הדין הרבני קיימת קשת של דרכים להתמודדות עם התופעה.
בית הדין רשאי לחייב את הבעל לתת לאשתו גט. פעולה זו צריכה להיעשות בדרך של שכנוע ושידול, עד שיאמר "רוצה אני", שכן גט שניתן על ידי הבעל מתוך כפייה, נחשב לגט פסול וכשרותו מוטלת בספק ("גט מעושה").
מבחינה הלכתית המשמעות היא, כי האישה נחשבת עדיין לאשת איש ומנועה מלהינשא בשנית. במידה וייוולדו לה ילדים מקשר זוגי חדש ייחשבו הצאצאים לממזרים, על כל המשתמע מכך.
שעה שבית הדין הרבני מוצא, כי נכון לחייב את הבעל במתן גט, נתונה בידיו שורת סמכויות, שתכליתן הפעלת לחץ על הבעל בכדי להיעתר למסירת הגט.
חלק מהסנקציות מעוגנות בדין הישראלי במסגרת חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה - 1995.
תכליתן הינה להגביל את מידת החירות והחופש של הבעל בתחומי חיים שונים ולפיכך מכונות צו הגבלה. תנאי מקדמי להפעלת הצו הינו פסיקה של בית הדין הרבני על גירושין - בין כהמלצה ובין כחיוב מפורש.
על הסעדים העיקריים נגד הבעל נמנים: שלילה או אי חידוש רישיון נהיגה, איסור שימוש בכרטיסי אשראי, הגבלת אפשרויות פעולה בחשבון הבנק, הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ, שלילה או אי חידוש תוקף דרכון, איסור התמודדות למשרות בסקטור הציבורי, מניעת הסמכה למקצוע, המותנה בקבלת רשיון ובנסיבות מסוימות אף מתן צו מאסר לתקופה מצטברת של עד עשר שנים.
אמצעי לחץ נוסף הינו במישור הכלכלי - הגשת תביעה למזונות מעוכבת. אלה נפסקים עבור אישה, שבעלה מסרב לתת לה גט, חרף הוראה מפורשת לכך בפסק דין מטעם בית דין רבני.
מאחר והאישה נותרת נשואה לבעל עליו לדאוג לפרנסתה ומחייתה וחיוב במזונות אלה, שסכומם גבוה, נועד לגרום לו לשקול בשנית את ההחלטה ולחזור בו מסירובו למתן גט.
בנוסף, קיימת כיום מגמה של הגשת תביעת פיצויים בגין סרבנות גט. הפיצויים ניתנים לאישה עבור עוגמת הנפש והצער, שנגרמו לה ובשל מניעתה מלהינשא בשנית.
בהיבט ההלכתי קיימת שורת אמצעי לחץ חברתיים (הרחקות דרבינו תם), אשר ניתן להפעיל על הבעל כדי לשכנעו לתת את הגט. לדוגמא: נידוי חברתי, חוסר קיום קשרי עסקים עמו ועוד.
פתרון אחר, שנועד למנוע מראש היקלעות לבעיה, הינו עריכת הסכם ממון בין בני הזוג טרם הנישואין, אשר מסדיר את היבט חלוקת הרכוש במקרה גירושין.
במישור הציבורי - מאחר ותופעה של סרבנות גט נחשבת כיום סוג של אלימות נגד נשים, מתנהלת פעילות ענפה בתחום על ידי גופים וארגונים שונים, המתמקדת בהגברת מודעות הציבור לנושא ומאמץ לשינוי החוק באופן, שייטיב עם מסורבות הגט.
משרדינו מזמין אותך ליצור קשר אישי ולהתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני משפחה, על מנת לבדוק ולברר את מעמדך המשפטי.
זקוקים לעורך דין בענייני משפחה? חייגו חינם: 1-800-800-891
|
|