הסדרי ראיה - קביעת הסדרי ראיה, שינוי וטובת הילדים

אחד הנושאים המרכזיים הכרוכים בגירושין הינו סוגית החזקה על ילדי בני הזוג שהחליטו להיפרד. במסגרת ניהול המאבק המשפטי בתיק הגירושין ניתנת משמורת לאחד ההורים, המקנה לו זכות לגדל את הילדים בביתו ותובעת ממנו אחריות למחייתם ורווחתם, לרבות מזון, לבוש, חינוך ועוד.

בד בבד, בכדי שלא יפגע הקשר בין הילדים לבין ההורה אשר לא קיבל את החזקה, ניתנת להורה זה זכות לפגוש את ילדיו ולקיים עמם מערכת יחסים תקינה וסדירה. זאת במסגרת מועדים קבועים ומוגדרים מראש, המוכתבים על ידי בית המשפט לענייני משפחה.

סידור ביקורים זה מוכר בכינוי "הסדרי ראיה".

לקבלת סיוע משפטי בענייני משפחה חייגו: 1-800-800-891

השיקולים המנחים בעת קביעת הסדרי ראיה

הרציונאל הבסיסי אשר עומד מאחורי הסדרי הראיה הינו הקניית אפשרות מעשית להורה אשר אינו מחזיק במשמורת לקיים קשר רציף עם ילדיו.

אינטנסיביות הקשר והיקף המפגשים נקבעים בהתאם לגילו של הילד. אמת המידה המשמשת את הערכאה המשפטית אשר דנה בסוגית משמורת ילדים, בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה, בבואה להחליט בסוגיה, הינה עיקרון היסוד של טובת הילד.

בהתאם לתפיסה זו מקובל כי ילדים בגילאים צעירים בני פחות משש שנים יישארו אצל אמם.

תיאוריה זו מוכרת בעגה המשפטית כ"חזקת הגיל הרך" ובמישור הפרקטי, בגילאים  אלה לא נהוג לקבוע הסדר במסגרתו האב לוקח את הילדים למספר שעות אחה"צ או להישארות אצלו בסופי שבוע.

פרט לחזקת הגיל הרך מתבססת החלטת הערכאה המשפטית בעניין הסדרי ראיה גם על תסקיר המוגש לגבי המשפחה ע"י פקיד סעד אשר בחן את המקרה והתרשם מבני המשפחה וממערכת היחסים ביניהם.

מתכונת מקובלת של הסדרי ראיה

מבחינת היקף המפגשים ומתכונתם מקובלת עריכת הסדרי ראיה בתדירות של פעמיים בחודש בשני אחר הצהריים באמצע השבוע למשך מספר שעות, לגבי ילדים אשר לא חלה עליהם חזקת הגיל הרך.

ההסדר שיגובש יתחשב באורח חייהם וצורכיהם של הילדים ויהיה קבוע ומוגדר מראש לכל הצדדים.

בנוסף, מקובל לחלק את סופי השבוע בין בני הזוג וכן את החגים והמועדים. בחופשות ארוכות ממערכת החינוך דוגמת חופשת פסח או החופש הגדול, נהוג להגדיל את מכסת הביקורים של ההורה שאינו בעל המשמורת, לרבות נסיעה לטיול בחו"ל בהסכמת ההורה השני וכד'.

אי עמידה בהסדר ראיה

הפרת הסדרי ראיה עשויה להיגרם על ידי שני הצדדים: הן על ידי ההורה אשר אינו בעל המשמורת, המאחר בהחזרת הילדים וחורג מהשעות שנקבעו בהסדר והן על ידי ההורה שבידיו החזקה, בסירוב למסור את הילדים להורה השני.

אף אי עמידה בהסדרי הראיה אשר נקבעו על ידי המשפט והתחמקות ההורה שאינו בעל המשמורת מהמפגשים, יחשבו להפרת ההסכם.

בנסיבות של הפרת הסדר הראיה על ידי אחד ההורים קמה לצד השני עילה לפנות לבית המשפט בתביעה להסדרת היבט משמורת הילדים.

הערכאה המשפטית מוסמכת להטיל על ההורה המפר עונש בגין התנהלותו ובכלל זה שינוי מתכונת הסדר הראיה, השתת קנס ועוד.

אפשרות אחרת הינה פניה למשטרה לצורך קבלת סיוע מיידי וזאת שעה שההורה בעל המשמורת מסרב למסור את הילדים או שההורה השני מתעכב להחזירם.

עיגון הסדר הראיה במסגרת הסכם הגירושין

על פי רוב, לאחר גיבוש הסדר ראיה נהוג להעלותו על הכתב ולכלול אותו כחלק מהסכם גירושין. במסגרת ההתייחסות להסדר ראיה מומלץ לתת את הדעת על תרחישים אשר עשויים להתפתח בהמשך ולעגן פתרונות מתאימים למצבים אפשריים.

לדוגמא: במקרה של מעבר דירה - הגבלת ההורה המשמורן מלהתרחק באופן שאינו מאפשר להורה השני לקיים את הסדר הראיה ובמקרה של יציאה לחו"ל - דרישה להצגת אישור מטעם ההורה השני או מתן ערבות לצורך הבטחת החזרת הילדים לארץ.

ראוי לציין כי הן הסדרי הראיה והן הפתרונות לתרחישים מסוימים נקבעים בהתאם לנסיבות המקרה, אישיות הצדדים ועיקרון העל של טובת הילד.

משרד עורכי דין דורה כהן ויצמן ושות' מפעיל מחלקה משפטית המתמחה בטיפול בענייני משפחה והסדרי ראיית ילדים. עורכי דין בכירים ומנוסים במשרדינו ישמחו לתת לך יעוץ משפטי אישי ודיסקרטי בכל בעיה הנוגעת לנושא ראיית ילדים ודיני משפחה בכלל.

לקבלת סיוע משפטי בענייני משפחה חייגו: 1-800-800-891