הגבלה בבנק ישראל לפי חוק שיקים ללא כיסוי

לקוח עלול להיות מוגבל בבנק בשל שיקים חוזרים ו/או בשל החלטה של ערכאה שיפוטית המטילה עליו הגבלות מלפתוח חשבונות נוספים וכן להשתמש בשיקים ובכרטיסי אשראי.

על מנת להתאים את הטיפול הכרוך בהסרת ההגבלה, על הלקוח להבין תחילה מה המקור להגבלתו.

האם ההגבלה הינה כתוצאה משיקים שלא כובדו, הליכי הוצאה לפועל או פשיטת רגל.

רוצה להתייעץ? חייג/י חינם: 1800-800-891

המסגרת התחיקתית

חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א – 1981 (להלן: "החוק") נועד למגר את התופעה של משיכת שיקים ללא כיסוי, ולפיו הוטלו הגבלות על חשבונות בנק ובעלי החשבונות כאמור בסעיף 2 לחוק:

"חשבון יהיה מוגבל ובעליו יהיה מוגבל אם סורבו במשך שנים עשר חודשים עשרה שיקים או יותר שנמשכו על החשבון, ובלבד שעברו לפחות חמישה עשר ימים בין הסירוב הראשון לסירוב האחרון".

לקוח מוגבל לא יפתח חשבון בנק ולא ימשוך שיקים מאת החשבון כאשר אשר הוגבל למשך שנה.

מוגבל חמור

מי שהתקיים בו אחת מאלה הוא לקוח מוגבל בנסיבות מחמירות וכל חשבונותיו יוגבלו למשך שנתיים:

(1) לקוח מוגבל שחשבון נוסף שלו הוגבל;
(2) מי שהיה לקוח מוגבל וחשבונו הוגבל שנית תוך שלוש שנים מיום שנסתיימה התקופה שבה היה לקוח מוגבל.

הגבלות מלשכת הוצאה לפועל או לפי פקודת פשיטת הרגל

חייבים בהוצאה לפועל אשר רשם ההוצאה לפועל הטיל עליהם הגבלה בבנק ישראל ו/או אשר הוכרזו כפושטי רגל לפי פקודת פשיטת הרגל יהיו לקוחות מוגבלים בנסיבות מיוחדות.

גם חייבים אלו לא יוכלו לפתוח חשבונות בנק ו/או למשוך שיקים לתקופה של 5 שנים, או כל תקופה אחרת שקבע רשם ההוצאה לפועל ו/או שופט בית המשפט המחוזי הדן בהליכי פשיטת הרגל.

בנוסף, בעלי דין סרבני גט שהוגבלו על ידי בית הדין יכולים גם כן להיחשב בעלי הגבלה כאמור.

לשון חוק ההוצאה לפועל , תשכ"ז – 1967

"66א.   התקיימו לגבי החייב התנאים כאמור בסעיף 66ב, ושוכנע רשם ההוצאה לפועל כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, בהתחשב בפגיעה בחייב ובהליכים אחרים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל הנדרש, רשאי הוא להטיל על החייב הגבלה כמפורט להלן, אחת או יותר, מיוזמתו או על פי בקשה זוכה, לתקופה ובתנאים שיקבע:...(3)  הגבלת החייב כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981;..."

חוק שיקים ללא כיסוי , התשמ"א – 1981 סעיף ג. (א):

חייב שראש ההוצאה לפועל הטיל עליו הגבלה לפי סעיפים 66א(3) או 69ד(א)(2) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, יהיה לקוח מוגבל בנסיבות מיוחדות (להלן – לקוח מוגבל מיוחד).

(א1) חייב שבית משפט הכריז שהוא פושט רגל לפי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם - 1980, יהיה לקוח מוגבל מיוחד.

(א2) אדם שבית דין רבני נתן נגדו צו הגבלה לפי סעיף 2(6) לחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (הוראת שעה), התשנ"ה-1995, יהיה לקוח מוגבל מיוחד.

(ב) דינו של לקוח מוגבל מיוחד כדין לקוח מוגבל חמור, למעט לענין סעיף 14(ב), ולענין סעיף 3(א)(2) לא יראוהו כלקוח מוגבל.

(ג) תקופת ההגבלה של לקוח מוגבל מיוחד ושל חשבונותיו תהיה כפי שקבעה הרשות המוסמכת, ובלבד שלא תעלה על חמש שנים; לא קבעה הרשות המוסמכת תקופה כאמור, תהיה התקופה בת שנה אחת. בסעיף קטן זה, "הרשות המוסמכת" – ראש ההוצאה לפועל, בית משפט או בית דין רבני.

כמפורט בסעיף 66 ב' לחוק הנ"ל, ההגבלות יוטלו על חייבים המשתמטים מתשלום חובם בהוצאה לפועל, דהיינו חייבים אשר לא פועלים לפי צו התשלומים אשר נקבע בתיקם ו/או חייבים אשר אינם משתפים פעולה עם החלטות והוראות רשם ההוצאה לפועל, בכלל זאת לא המציאו מסמכים נדרשים ו/או לא התייצבו לחקירה בפני רשם ההוצאה לפועל, צברו פיגורים בצו התשלומים וחרף התראות לא כיסו את הפיגורים וכיוצא בזה.

הטלת הגבלות בהוצאה לפועל מקורה בתחילת שנת 2009 במסגרת הרפורמה בחוק ההוצאה לפועל לפי תיקון 29.

תיקון 29 ביטל את צווי המאסר בהוצאה לפועל שהוצאו כנגד חייבים המשתמטים מחובם, ומנגד אפשר כלים להפעלת לחץ, כנגד חייבים, בדמות הגבלות מחידוש דרכון, יציאה מארץ, חידוש רישיון נהיגה, שימוש בכרטיסי אשראי, הגבלות בבנק והגבלות ברשם החברות.

הרציונל העומד מאחורי הטלת המגבלות הינו פשוט, עד שהחייב לא ימלא אחר החלטות רשם ההוצאה לפועל ויעמוד בצו התשלומים החודשי הוא יסבול מאי יכולת לנהוג, לנהל חשבון בנק, לצאת מהארץ וכו'.

רציונל נוסף בהכנסת הגבלות אלו הינו להפעיל לחץ על חייבים לבוא ולהסדיר את חובם. כידוע, ישנם חייבים רבים, אשר להם תיקי הוצאה לפועל, אשר אינם פועלים לשם הסדרתם.

הכוונה שעד  חייבים רבים אשר מצויים "במחתרת" וכי רחב ההליכים, עד למועד תיקון החוק, לא גרמה להפ לפעול לצורך טיפול בחובותיהם.

קיראו בהרחבה: עליה במספר הלקוחות המוגבלים בבנק ישראל

טיפול בהסרת ההגבלות באמצעות עורך דין

הגבלה כתוצאה משיקים חוזרים: על  לקוח של הבנק העותר כנגד הגבלת חשבונו להראות כי נפלה טעות בהתנהלות הבנק וכי לא היה מקום שלא לכבד את השיקים ובמקרה כזה לבנק יש סמכות במידה וקיבל את טענת הלקוח לבטל את ההגבלה.

ככל והפנייה לבנק אינה נושאת פרי, ניתן כמובן לעתור לבית משפט השלום בתובענה מתאימה, באמצעות עורך דין המתמחה בתחום הבנקאות.

כאשר מדובר בהגבלה הנובעת מהחלטה שיפוטית של רשם ההוצאה לפועל / שופט בית המשפט / בית הדין הרבני, ניתן לעתור לרשות השיפוטית המוסמכת בבקשה מתאימה לביטול ההגבלות.

רשם ההוצאה לפועל עשוי להשתכנע לבטל את ההגבלה בנסיבות בהם החייב משתף פעולה עם החלטות רשם ההוצאה לפועל וכשאין המדובר בחייב המשתמט מביצוע צו התשלומים הקבוע בתיק ההוצאה לפועל ו/או כאשר החייב מבקש לנהל חשבון עו"ש בלבד מבלי שתהיה לו אפשרות ליצירת חובות חדשים דהיינו ללא משיכת שיקים ו/או שימוש בכרטיסי אשראי, לפי שיקול דעתו בעניין.

סעיף 66ד(ג) לחוק ההוצאה לפועל: "רשם ההוצאה לפועל יורה על ביטול הגבלה אם נוכח כי החייב מקיים הוראות של צו תשלומים או הוראות הסכם בינו לבין הזוכה לעניין פירעון החוב שאישר רשם ההוצאה לפועל; ..."

הליכי ערעור על הגבלת חשבון בבנק ישראל

ערעור לגבי הגבלה שמקורה באי כיבוד שיקים תוגש לבית משפט השלום, בהתאם להוראות סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי:

"א.   (א)  בית המשפט רשאי, לבקשת מי שהגיש ערעור, לתת צו שימנע את תחילת ההגבלה; משניתן הצו יחולו הוראות אלה:

(1)   המבקש לא יהיה רשאי לפתוח חשבון ובנק לא יפתח לו חשבון בתקופה שהצו עומד בתקפו;
(2)   התקופה שבה הצו עמד בתקפו לא תובא בחשבון תקופות ההגבלה שנקבעו בסעיף 3ב;
(ב)  שיקים שסורבו בתקופה שבה עמד הצו בתקפו, ייכללו במנין השיקים לענין..."

ערעור על החלטת הגבלה מאת רשם ההוצאה לפועל הינו בזכות ויוגש לבית משפט השלום, לפי סעיף 80 לחוק ההוצאה לפועל.

לשיחה מיידית עם עורך דין חייג/י: 1800-800-891